החלטה בתיק מ"ת 57927-11-12 - פסקדין

1.         זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירות מיום 15.11.2012.

2.         בהמשך להחלטתי מיום 03.12.2012, לפיה קבעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב ללא כרסום בתשתית הראייתית וכן קבעתי דבר קיומה של עילת מעצר, התקבל תסקיר שבא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית דודו עלי אלזיאדנה - שוטר בדימוס, תחת פיקוחו ופיקוח השייח' נוואף אלזיאדנה וכן מכר המשפחה נאיף אלטורה וכן איזוק אלקטרוני בעיר רהט.

3.         מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 24, נשוי ואב ל-4 ילדים, נמנה למשפחה בת 14 נפשות, סיים 7 שנות לימוד, טרם מעצרו התגורר עם משפחתו בשבט אלזיאדנה בפזורה הבדואית סמוך למשמר הנגב. עזב את ספסל הלימודים כדי לסייע בפרנסת המשפחה, אינו יודע קרוא וכתוב.

            השירות מתרשם מצעיר בעל יכולת ורבאלית תקינה, בעל דימוי עצמי נמוך, אשר מתמודד מגיל צעיר עם סוגיות רגשיות בלתי פתירות בקשר עם אביו, על רקע נישואיו לאישה נוספת. עוד מציין השירות, כי המשיב התקשה לבחון את התנהלותו בביקורתיות, בעל תפיסה קורבנית ביחס לנסיבות חייו.

באשר להערכת הסיכון - מתרשם השירות, כי מעצרו של המשיב הינו לראשונה בחייו, מציב לו גבול ברור להתנהגותו, כך שהסיכוי להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו הינה בינונית.

עוד מהתסקיר עולה, כי השירות נפגש עם אביו ודודו וכן עם אחד מאחיו שהוצעו כחלופת מעצר, המתגוררים בשבט אלזיאדנה בפזורה סמוך למשמר הנגב. השירות התרשם מאנשים רציניים המעוניינים לסייע למשיב, אך עם זאת, נראה, כי אינם ערים דיים למאפייני תפקודו ולקשיים עימם מתמודד וסבורים, כי בשל כבוד שרוכש להם, הוא לא יפר את התנאים המגבילים. באשר לאב - השירות מתרשם, כי יתקשה להוות עבור המשיב גורם סמכותי ומענה הולם למצבו. על כן, השירות פסל חלופה זו ובחן חלופה נוספת בבית דודו עלי - שוטר לשעבר, בשכונה 4 בית 131 בעיר רהט, בפיקוחו ובפיקוח עלי אלזיאדנה, דודו נואף אלזיאדנה וחבר המשפחה נאיף אלטורה. השירות נפגש עם החלופה והתרשם מאנשים רציניים המעוניינים לסייע למשיב, מבינים את הנדרש מתפקידם כחלופה.

עוד השירות מציין, כי העובדה שזה לו מעצרו הראשון בחייו. המשך מעצרו עלול להביא להפנמת דפוסים שוליים, וכן הרושם, כי מדובר בחלופה סמכותית, יש בחלופה זו כדי לסייע בהצבת גבולות להתנהגותו של המשיב.

עוד ממליץ השירות לעבות את החלופה באיזוק אלקטרוני וערבויות כספיות גבוהות וכן פיקוח מעצר למשך שישה חודשים.

4.         ב"כ המשיב עותר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו של המשיב לחלופה שנבחנה באופן יסודי על ידי שירות המבחן מהטעמים שבתסקיר וכן בשל גילו הצעיר, עברו הנקי, ניהול אורח חיים נורמטיבי עובר למעצרו. באשר לחלופה נטען, כי נמצאה סמכותית בעיני שירות המבחן, ומציבת גבולות.

5.         ב"כ המבקשת מנגד, עתר לדחות את המלצת שירות המבחן ולהותיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים, שכן המשיב לא שהה להוראותיהם של השוטרים, והגדיל לעשות כאשר נסע בצורה שסיכנה את חיי המשתמשים בדרך. מה גם, תוך מנוסתו משהבחין בשוטר עומד בקדמת הכיכר, האיץ המשיב את מהירות רכבו, עבר לנתיב הנגדי כשהוא עוקף את אי התנועה, נכנס אל הכיכר, ונסע לכיוונו של השוטר יקיר במהירות גבוהה, בכוונה להטיל בו נכות, דבר שאילץ את השוטר לקפוץ במהירות ממסלול נסיעתו של המשיב. עוד נטען, שקיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מן הדין, שכן המשיב לא התייצב לחקירתו ימים ארוכים (26.11.2012 - האירוע התרחש לכאורה ב-15.11.2012).

6.         דיון והכרעה

ככלל, נפסק כי כאשר מדובר בנאשם שנמלט מכוחות המשטרה תוך נהיגה פראית ומופקרת, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. התנהלותו של אדם המסכן חיי אחרים תוך ניסיון הימלטות מעידה על כך שנובע ממנו סיכון של ממש לשלום הציבור ולביטחונו, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי להורות על מעצרו עד תום ההליכים. (ראה בש"פ 7711/2010, שתיוי נ' מדינת ישראל וכן ראה בש"פ 6433/06, מדינת ישראל נ' אבולקיעאן)

עוד נאמר, כי עבירות מסוג זה מונעים מבית המשפט מלתת במשיב אמון. "עצם התעלמות מאנשי משטרה שמנסים כברת דרך לעצור את המשיב בדרכים חוקיות, מצביעה בפני עצמה על מסוכנות. לא סתם מסוכנות אלא מסוכנות שיש לה השלכה רבתי לעניין האפשרות לבטוח במשיב, כאשר על הפרק עומדת האפשרות לשחרורו בחלופת מעצר. מי שאינו נרתע משוטר העומד בפניו ומסמן לו פיזית בצורה הברורה ביותר לעצור, וכי מדוע יירתע מהוראה ערטילאית של בית המשפט המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים". (ראה בש"פ מדינת ישראל נ' סלים אלסטד 9701/06)

ועוד, נקבע בפסיקה, ששאלת מסוכנותו של המשיב תיבחן לאור נסיבותיו האישיות ונסיבות המקרה. כך נפסק לא אחת: בדיקת המסוכנות מחייבת בחינת שני היבטים. האחד עניינו במעשה. במסגרת זו על בית המשפט לשקול האם המעשה כשלעצמו ונסיבותיו מעלה חשש, כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחדיו.

7.         על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, אבחן את עניינו של המשיב שבפניי.

8.         באשר לנסיבות המעשה - מדובר בנסיבות חמורות. מחומר הראיות עולה, כי השוטרים על פי מידע מודיעיני (חשד להחזקת אמל"ח) , במסגרת פעילות יזומה, ארבו לרכבו של המשיב עת שהגיע לכיכר התנועה הסמוכה לאזור התעשייה של רהט, כאשר השוטרים חבושים בכובעי זיהוי ומצוידים בדוקרנים בניידת משטרתית סמויה והמתינו להגעתו. הניידת המשטרתית הסמויה חסמה את נתיב הנסיעה ושוטר אחר בשם יקיר נעמד בקדמת כיכר על הכביש, חרף זאת המשיב לא שהה להוראותיהם של השוטרים, עקף את אי התנועה, סיכן את חייו של השוטר והמשיך במנוסתו בנסיעה מהירה לכיוון כביש 310. גם במנוסתו בכביש 310, נאלצו כלי רכב אשר נסעו באותה עת בנתיב הנסיעה הנגדי, להסיט את רכבם במהירות אל שולי הדרך. גם לאחר שהשוטרים שניהלו מרדף עם אור כחול מהבהב על גג הניידת, והפעלת הסירנה, המשיך המשיב להתעלם מקריאותיהם של השוטרים, תוך שחצה פס הפרדה רצוף ונסיעה מצד לצד - זיג זג. בשלב מסוים, סמוך לשבט טראבין בכביש 310, פנה ימינה ונסע לתוך השטח החקלאי, כיבה את האורות והמשיך בנסיעה מהירה כדי להימלט מהשוטרים. משהגיע לאזור החממות, נטש את הרכב ונמלט מהמקום, ורק ביום 26.11.2012, הסגיר את עצמו למשטרה, דהיינו - בחלוף 11 ימים.

            גם גרסת המשיב תמוהה, כי התנהג כפי שמתואר בכתב האישום, על רקע חשדו, כי מדובר במרדף על ידי משפחה יריבה שיש לה סכסוך עם בני משפחתו.

            באשר לנסיבות העושה - אכן המשיב נעדר עבר פלילי, בן 24, נשוי ואב ל-4 ילדים, עובר למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. השירות מתרשם מרמת סיכון בינונית להתנהגות פורצת גבולות בעתיד.

9.         לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שירות המבחן שגובש בעניינו של המשיב, לא שוכנעתי שניתן לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב על רקע המעשים המתוארים בכתב האישום, באמצעות החלופה שנבחנה על ידי שירות המבחן, וכן לא שוכנעתי, שניתן לתת אמון במשיב, בשים לב לאופן התנהלותו כמתואר לעיל.